על החירות (והחופש) – פוסט לפסח

כן, אני יודע! ג’ון סטיוארט מיל כבר השתמש בכותרת הזו לספרו בשנת 1859.

בספר, מיל קובע שחירות כוללת בחובה שני עקרונות בסיס: העיקרון הראשון הוא כי “ביחס לעצמו, ביחס לגופו ונפשו שלו, היחיד הוא ריבון”. העיקרון השני, מדבר על התנאים שבהם למרות עקרון הריבונות, יהיה מותר לאחר (או לחברה) “להפעיל כוח בצדק כלפי כל חבר בקהילה מתורבתת בניגוד לרצונו היא כדי למנוע נזק לאחרים”. אכן, התפיסה הליברלית אימצה את ריבונות היחיד כמגדירה יחידה של חירות. בעצם, ניתן לדבר על חופש כחירות במובן אני אדון לעצמי ואין לאדם אחר שום כוח להכריח אותי לעשות דבר שאיני חפץ בו (למעט כדי למנוע נזק לאחרים). זהו החופש במובן הפוליטי, במובן של זכויות האדם, במובן של חירות משעבוד ומשליטה של אחרים.

ואולם, באופן ערכי, החופש רחב בהרבה מן החירות והוא הערך הבסיסי והיקר לי ביותר.  חופש זה כולל בתוכו שני מרכיבים נוספים:

חופש כחוסר תלות – חוסר תלות היא עצמאות. כשאני עצמאי, אני בעל כל המשאבים הדרושים לי. אינני תלוי באף אדם אחר. אני אדון למחשבותי, אדון לאושרי וחיי אינם תלויים באיש. זהו רכיב בסיסי ביותר בחופש. בלעדיו, החופש אינו אפשרי בכלל, וחירות לבדה אינה אלא צל עמום.

מעל הכל, עומד החופש כהוויה – הוויה של חופש עומדת מעל לרכיביה הפיזיים. משמעותה היא שכאשר אני בהוויה של חופש, אני פועל מתוך הבחירה האולטימטיבית בי ובחיי. יש ביכולתי להסתכל על כל פעולה, על כל צומת ולבחור את שנכון לי באמת – מתוך עירנות מודעת. בהוויה של חופש, אני מרשה לעצמי לפעול ולנקוט עמדה. בהוויה של חופש, יש לי אומץ לתפוס את החיים בשתי ידיים ולבחור מחדש את עצמי בכל רגע נתון.

זוהי העוצמה הגדולה ביותר שקיימת, והחיבור לחופש הזה יוצר חיבור לענק שבתוך כל אחד מאיתנו. הבחירה האולטימטיבית אינה בין חירות לעבדות; היא בין חופש לקהות.

קופי ענאן, מזכ”ל האו”ם הקודם, אמר בנאום קבלת פרס נובל לשלום בשנת 2001 את הדברים הבאים:

“To live is to choose. But to choose well, you must know who you are and what you stand for, where you want to go and why you want to get there.”

אז אנחנו לא מסתפקים בחירות, ולוקחים לעצמנו גם חופש – חופש ליצור את חיינו, חופש להיות אנחנו, חופש להיות בהירים וחדים עם עצמנו, חופש ליצור, לאהוב, ליהנות ופשוט להיות…

שיהיה לנו חג של חופש, ושנחגוג אותו עם השיר הבא, ישן ואהוב:

One thought on “על החירות (והחופש) – פוסט לפסח

  1. simone

    מייקל יקירי, כמו תמיד מילים כדורבנות.
    אין עליך!
    שלך תמיד,
    סימון

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *