Tag Archives: שונה

על להיות יוצא דופן

בשלושת השבועות האחרונים הייתי מאד עסוק. עד מעל האזניים.

בטח שמעתם שפתחתי משרד חדש בתל אביב. חוץ מההתארגנות במשרד החדש (אתם מוזמנים לכוס קפה….סעדיה גאון 22, קומה 10), חידשתי את אתר החברה, פתחתי קבוצה לחברה בפייסבוק (אם עוד לא עשיתם Like, זה הזמן…), בניתי מחדש סדנה לבעלי עסקים קטנים,סדנת “זמן החיים” לניהול זמן חוזרת ביולי (ואם אתם מכירים אנשים שצריכים עוד כמה שעות ביום, אשמח אם תעבירו להם את הקישור למידע על הסדנה), ואני עובד עם שתי שותפות על סדנה שמשלבת אימון, משחק וריקוד. בנוסף, יצרתי שיתוף פעולה מקצועי חדש עם קבוצת יוזמות, שם גם אלמד בתוכניות להכשרת מאמנים.

גם חידשתי את הלוגו של החברה (דומה, אבל עם שינוי משמעותי): הוספתי לו הכיתוב “אימון יוצא דופן”. ועל זה אני רוצה קצת לדבר.

קודם כל, נתחיל מהמונח עצמו: יוצא דופן הוא מונח משפטי/רפואי בן לפחות 2000 שנה ופירושו אדם שיצא לאויר העולם דרך דופן הרחם ולא דרך פתח הרחם (כלומר, נולד בניתוח קיסרי). כך, לדוגמה, במשנה במסכת בכורות (פרק ח’ משנה ב’) מתנהל ויכוח בשאלה האם יוצא דופן נחשב בכור או לא, עם משמעויות משפטיות וכלכליות נכבדות לתשובה (כי לפי הדין העברי הבכור יורש ירושה כפולה משאר האחים), ואחיותיי האהובות יכולות להירגע, בהיותי יוצא דופן מלידה, אין לי זכאות – לפי הדין העברי – לחלק כפול…

עד כאן, זה לא ממש מעניין….אלא שעבורי, להיות יוצא דופן ולחיות חיים יוצאי דופן זה ערך בסיסי – למען האמת, הערך השלישי בחשיבותו מבחינתי, מיד אחרי חופש והורות.

אז מה זה בעצם יוצא דופן?

יוצא דופן הוא דבר בלתי רגיל, שונה מהכלל. זה תקף לסדרות (וכמו בגן: קוף, פיל, פרה ונחש – מה יוצא דופן?) ותקף לאנשים. אלא שכאן יש בעיה. קיימת פה הנחת יסוד בעייתית…היא מניחה שיש נורמה, שיש סטנדרט גם לאנשים. זה, כמובן, לא נכון. כל אדם הנו מיוחד ושונה ולכל אדם יכולות מיוחדות, אישיות ייחודית, ייעוד משלו. אושר אמיתי בא מהגשמת הייעוד הספציפי שלי, מהגשמה של השילוב החוזקות והכשרונות הייחודי שלי.

אלא שבשלב הזה אנשים מוצאים את עצמם הולכים באחד משלושה דרכים:

1. חיים של יאוש שקט (אתם מכירים את זה: “כזה אני”, “אלו החיים שנגזרו עלי”, “אין מה לעשות”, “shit happens”).

2. נסיון נואל להיות מישהו אחר (ראו בהמשך).

3. חיים של הגשמה עצמית אמיתית (פה החיבור ליוצא הדופן….אבל עוד על זה קצת הלאה).

גדולתו של הפייסבוק היא בכך שהוא יוצר דיאלוג בין אנשים. לפני כמה ימים העליתי בפייסבוק ציטוט מרובין שארמה שאומר:

“אנחנו פוחדים מהאני האמיתי שלנו. אנחנו פוחדים מהאור שלנו. אנחנו פוחדים מהזוהר שלנו…אנחנו פוחדים לעמוד זקופים ולהניח לאור שלנו לנגוה על העולם…רוב בני האדם לא רוצים להתבונן בכישרונות שלהם משום שהם לא רוצים להתמודד עם האחריות שבאה איתם – האחריות לחיות ללא פחד ולשנות את העולם. עקב כך הם מתכווצים ומתרחקים מן הגדולה שלהם”

אחד הקוראים, אייל, הגיב ואמר:

זה עושה נורא נעים לחשוב שאנחנו עוצמתיים\מוכשרים\חכמים, שיש בנו איזה סופרמן חבוי שאם רק ירצה הוא מוריד את החולצה, שולף את הגלימה האדומה ועף לעשות ניסים ונפלאות. בפועל, יש בנו רק את הרצון להיות כזה, כי מי לא רוצה להיות מוכשר\מוצלח\סופרמן ולהמריא, תרתי משמע להמריא? (חכו, חכו, אני תיכף שולף את הגלימה האדומה והתחתונים האדומים ותראו איך אני עף…). אבל מה, אנחנו לא באמת, רובנו אנשים פשוטים ולהכיר ביכולות זה דבר חשוב וטוב ועלול להיות מעט מאכזב והגדולה היא ללמוד לקבל את זה. כי סופרמן שהוא לא באמת סופרמן, אבל כולם אומרים לו שהוא סופרמן, ינסה מתישהו לעוף ואז נופלים.

אלא שכאן אייל טעה! תשובתי אליו הייתה:

אני אלך איתך על מטאפורת גיבורי העל…אלא שלא אצל כולנו הסופרמן הוא אחד שעף עם תחתונים אדומים. אצל חלקנו זה סופרמן במערכות יחסים (נקרא לו ספיידרמן), אצל אחרים זה סופרמן במתמטיקה (נקרא לו איירון מן) ואצל אחרים זה בציור (נקרא לו פוגימן) או בחשיבה אנליטית (אסטרו בוי). הבעיה מתחילה כשמשווים את עצמנו לסופרמן (זה עם הגלימה) ואומרים “לי אין גלימה” “אני לא יכול לעוף”. הדבר העצוב ביותר הוא כשאדם שיכול היה להיות ספיידרמן או אסרו בוי מופלא מבלה את כל חייו מתוסכל שהוא לא סופרמן.

וזה בדיוק ההבדל בין הנסיון לחיות חיים של מישהו אחר (להיות סופרמן גם אם את באמת וונדרוומן), לבין החיים יוצאי הדופן של להביא את עצמי המיוחד, כמו שאני, לכלל ביטוי. בין נתיב שנדון לכישלון מראש ולחיים של תסכולים ואכזבות לבין חיים של אושר והגשמה – חיים יוצאי דופן.

על ההבדל בין יוצא דופן למיוחד אשמור קצת כתיבה לפוסט עתידי.

נ.ב, אני מזמין אתכם לשתף את הפוסט הזה בפייסבוק שלכם. כל מה שצריך לעשות זה ללחוץ על הסמל של הפייסבוק פה למטה ולעשות “שתף” בדף שנפתח.

שלכם,

מייקל